טיפטיפה
גודל הכתב:

כללי הזהב נגד הונאות — מה אסור לתת לאף אחד

זמן משוער: 5 דקות · רמת קושי: קל · עודכן לאחרונה: 4 באוגוסט 2026 (gov.il — דיווח על אירוע סייבר, מערך הסייבר הלאומי (מוקד 119, חינם 24/7; אינו מחליף תלונה במשטרה) — נבדק 2026-08-04, gov.il — הגשת תלונה למשטרת ישראל (תלונה מקוונת כולל עבירות רכוש והונאה; חירום 100) — נבדק 2026-08-04, gov.il — מוקד 105, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת (מיועד לפגיעות בקטינים בלבד) — נבדק 2026-08-04)

הכללים האלה שווים יותר מכל תוכנת הגנה. כדאי להדפיס את הדף הזה ולשים אותו ליד המחשב.

שלושה דברים שאסור לתת לאף אחד, אף פעם

  1. קוד שהגיע בהודעה (SMS). אף גוף אמיתי — לא הבנק, לא הדואר, לא ביטוח לאומי — לא יבקש מכם להקריא קוד שקיבלתם.
  2. סיסמה. הבנק שלכם יודע את מה שהוא צריך לדעת. מי שמבקש סיסמה בטלפון — רמאי.
  3. שליטה מרחוק על המחשב. אם מישהו מבקש להתקין תוכנה כדי “לעזור” או “לתקן” — נתקו את השיחה.

הכלל החשוב מכולם

כשיש ספק — מנתקים, ומתקשרים בעצמכם למספר הרשמי. אם “הבנק” התקשר אליכם, נתקו. חפשו את מספר הטלפון על כרטיס האשראי או באתר הרשמי, והתקשרו אתם. שיחה אמיתית לא נעלמת מניתוק.

מספרים שכדאי להכיר

אם משהו השתבש

אם כבר מסרתם פרטים או העברתם כסף — אל תתביישו, זה קורה להרבה מאוד אנשים. התקשרו מיד לבנק שלכם במספר הרשמי שמופיע על כרטיס האשראי. אחר כך הגישו תלונה למשטרה — בתחנה הקרובה או באתר משטרת ישראל — וחייגו 119, מוקד מערך הסייבר הלאומי (חינם, בכל שעה), כדי לקבל הדרכה ראשונית. ככל שמדווחים מהר יותר, כך גדל הסיכוי לעצור את הנזק.

למי פונים אם קרה משהו

מספרי דיווח — ישראל

  • 119 — מוקד מערך הסייבר הלאומי (חינם, בכל שעה)
  • 100 — משטרת ישראל — חירום

אתר הדיווח הרשמי

אם מסרתם פרטי בנק או העברתם כסף — צעד אחר צעד:

  1. התקשרו מיד לבנק שלכם במספר הרשמי שעל כרטיס האשראי — לא למספר שקיבלתם בהודעה.
  2. בקשו לחסום את הכרטיס או את ההעברה.
  3. הגישו תלונה למשטרה — בתחנה הקרובה או באתר משטרת ישראל.
  4. חייגו 119, מוקד מערך הסייבר הלאומי, לקבלת הדרכה ראשונית.
  5. שמרו את ההודעות והמספרים — אל תמחקו כלום.

שימו לב: הודעות בשם “ביטוח לאומי” או “רשות המסים” על חוב או החזר כספי הן כמעט תמיד הונאה. גופים ממשלתיים לא שולחים קישורים לתשלום בהודעות.

האם המדריך עזר לכם?